פסק-דין בתיק ב"ל 17566-12-10

1.         ביום 12.12.10 הגיש התובע, באמצעות ב"כ, כתב תביעה כנגד החלטת הנתבע, הדוחה תביעתו לגמלת הבטחת הכנסה לתקופה מ- 5.5.08 ועד 26.1.09 ("התקופה").

            התובע, יליד 1976, הוכר בנ"כ מ- 8.09 ושהה במעצר בית מ- 5.5.08 ועד 26.1.09 (פ 1570/08) ואף ביצע עבודות שירות מ- 23.6.08 ועד 22.10.08  (פ 2584/06).

            טוען התובע כי עפ"י סעיף 12 (ד) (2) לחק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בצרוף סעיף 18 לתוספת הראשונה ("החוק") זכאי מי ששוחרר בערובה לה"ה וכי בת זוגו פנתה "כעבור שבוע לערך ממועד הכנסו" למעצר בית לסניף כ"ס של הנתבע עם ת.ז. של התובע והחלטה על מעצר הבית, ע"מ לממש זכותו לה"ה, בסוברה לתומה כי משהגיש תביעה לנ"כ הרי "שמלוא המידע על מצבו הכלכלי והבריאותי מצוי בידי הנתבע" ומשכך אין צורך בהגשת מסמכים נוספים.

            "המסמכים לא התקבלו ע"י אחת מהפקידות" ואמרה כי עליה להגיש תביעה לה"ה.

            " זמן קצר לאחר מועד מסירת המסמכים", מסרה בת הזוג את מסמכי התביעה להבטחת הכנסה בסניף כ"ס. " בסמוך לאחר מכן", פנתה לסניף לברר מדוע לא אושרה התביעה ונאמר לה כי הדבר בטפול. "כעבור מספר חדשים" פנתה שוב והפעם סרבו ליתן לה מידע, משאינה נשואה לתובע. משלא הסתפקה במידע זה, נאמר לה כך שוב בטון תקיף ואף משפיל ואז אמרה לה (כשבת הזוג הבהירה כי אינו יכול להגיע למל"ל או ליצור קשר, בשל נתוקו מחשמל) - "כשישתחרר יבוא".

            לאחר שחרורו ממעצר הבית הגיש מספר פעמים את הטפסים הנדרשים למל"ל וראה כי בקשתו אינה מטופלת 3.3.09, 29.9.09 ו"כל פעם בקשתו נדחתה", משלטענת הנתבע לא צורפו מסמכים מספיקים.

            "בהחלטות הדחייה" צויינה סיבת הדחיה העדר מסמכים מספיקים - אף שצרף את מלוא המסמכים הנדרשים ואף פעם לא נאמר כי רק מפני שהגיש לאחר תום המעצר (הוגשו מכתבי דחייה מ- 10.5.09 ומ- 12.10.09).

            התובע לא נואש ופנה שוב, באמצעות ב"כ, ובקשתו נדחתה משהינו זכאי לנ"כ מ- 1.8.09 ובשל אי יכולת לטפל בתביעה רטרואקטיבית (צורף מכתב ב"כ מ- 6.9.10, תשובת הנתבע מ- 16.9.10, אליו צורף מכתב דחייה מ- 2.12.09 ומכתב דחיה מ- 15.9.10).

            לאור העובדה שהגיש תביעתו באמצעות בת הזוג "זמן קצר לאחר תקופת מעצר הבית" זכאי הוא לגמלה.

            הנתבע ידע כי התובע פעל לממש את זכותו "משאפשר לו להגיש תביעתו לאחר תם מעצר הבית" ומש- 3 התביעות שהגיש (2 בתום המעצר ואחת שהגישה בת הזוג במהלך המעצר) נדחו אך ורק בשל העדר מסמכים ולא בטענת רטרואקטיביות.

            משכך, עתר להורות לנתבע לשלם לו גמלת ה"ה מ- 5.5.08 עד ליום 26.1.09.

2.         בכתב הגנתו מ- 7.3.11 עתר הנתבע לדחיית התביעה שהתיישנה, משנדחתה כדין, לאחר שהתובע לא המציא המסמכים שנתבקשו ממנו, חרף תזכורת שנשלחה אליו.

            תשלום הגמלה עפ"י חוק, אינו רטרואקטיבי והיה על התובע להגיש תביעתו בחודש המעצר ולא חדשיים לאחר סיומו.

            לא נעשתה כל פנייה ולא הוגשה תביעה בשם התובע ובמועד - ותביעה לנ"כ אינה תחליף תביעה לה"ה.

            עוד נטען כי בדין נדחתה (2.10.09) התביעה, משהוברר ממסמכים שהגיש (שנדרשו ממנו) כי הכנסתו שוללת גמלה.

            גם תביעה זו התיישנה.

            גם תביעת התובע מ- 7.9.10 נדחתה בשל הכנסתו, בשל קצבת נכות השוללת ה"ה.

3.         ביום 4.5.11 התקיים דיון מוקדם בפני כבוד השופטת ח. טרכטינגוט.

            הנתבע עמד על טענת ההתיישנות.